העמק הקדוש של אימפריית האינקה חלק שלישי

עולם של מהנדסים ומתכנני דרכים

כיצד מזיזים אבנים במשקל עשרות טונות ויותר ללא מנופים, ללא גלגלים, וללא סוסים או שוורים ? הספרדים שכבשו את האימפריה במאה ה-16 הגיעו למסקנה שמצרים קדמונים באו במגע עם בוני מבצרי האינקה, והם האחראים לבנייה, שהרי לא ייתכן שאינדיאנים פרימיטיביים אחראים לבנייה כה מתוחכמת..

לאריך פון דניקן, כותב רב המכר "מרכבות האלים" הייתה תשובה אחרת: על פי דעתו היו אלו יצורים מהחלל החיצון, שירדו מהשמים, והעבירו לאינדיאנים דוברי הקצ'ואה טכנולוגיה מעולמות אחרים.

אך התשובה האמיתית היא הפשוטה מכולן והיא קשורה לכוח הרצון וליכולות האדם. השלב הראשון היה חציבת האבנים מתוך ההר. סתתי האימפריה השתמשו באזמלים שעשויים מסלעי גרניט או המטיט (Hematit) קשה בכדי ליצור סדקים ראשונים. אל תוך הסדקים דחפו מקל רטוב, וכאשר התייבש המקל והתרחב, התבקע הסלע והתנתק מסלע האם.

טכניקה אחרת הייתה בשילוב של גחלים שהונחו לאורך הסלע, ולאחר סילוקם שפיכת מים קרים, שגרמו לסידוק הסלע בשל הפרשי הטמפרטורה.

לאחר ניתוק הסלע מההר נרתמו 500 ולעיתים אפילו 600 איש בחבלי אגבה אל אבני הענק, החלו למשוך על פי הוראות המהנדסים. רמפות עפר הורמו מבעוד מועד, וסלעי הבנייה נעו על פני בולי עץ שהונחו עליהם.

על פי הערכות המומחים עבדו כ 20,000 איש במשך יותר מ 50 שנה על בניית מבצר סאקסאיהואמאן.   

בשנת עלייתו לשלטון של אינקה פצ'אקוטי (1438) הגיעו בני האינקה אל ההר היש̞ן, מאצ'ו פיצ'ו (Machu Picchu), וגילו כי האוכף שבהר מכיל סלעי גרניט איכותיים ולבנים.

את המחצבה שחנכו מומחי האינקה, והייתה מקור לכל סלעי העיר, ניתן לראות באתר מאצ'ו פיצ'ו גם היום. העיר המדהימה שנבנתה כאן נבחרה לאכלס את ארמון החורף של הקיסר. בעת הגיעו לאתר, ביום התהלוכה השנתית היה אחד מיועציו אחראי על איסוף ריסים שנפלו מעיניו, שכן אם יגעו בדרכים הקדושות, יביאו מזל רע לממלכה כולה..  

בימי אינקה פצ'אקוטי שופרה ושוכללה מערכת הדרכים, שקמה כבר בימי התרבויות שקדמו לעליית האינקה.

על גבי דרכי האינקה קמה מערכת דואר יעילה, שהייתה מבוססת על חילופי אצנים (צ'אסקי) מתואמים, הרצים בשיא המהירות מתחנת דרכים אחת לשנייה, ויכולים להעביר במהלך יום אחד מסרים וסחורות איכותיות למרחק של יותר מ 300 קילומטרים! 

בשנת 1450 הסתיימה סלילת "דרך האצות" - מקוסקו אל הים, ואפשרה לקיסר האימפריה שישב בבירה, בגובה 3,400 מטר מעל פני הים, לאכול מידי יום דג טרי שנשלה בחוף הים.

בתקופה זו כללו דרכי האינקה כ 40,000 קילומטרים מקולומביה בצפון ועד צ'ילה בדרום, מחופי האוקיאנוס השקט במערב ועד מורדות האמזונס במזרח. הכל ידעו כי האינקה - שליט האימפריה - הוא הממונה על הסדר העולמי, קיומו מביא לידע, שגשוג ואיזון בחיים.

העבודה באימפריה הופכת לערך חשוב, כאשר הערך העליון נלמד כבר מילדות: "לא לגנוב, לא לשקר, לא להיות עצלן"!

קישורים נוספים